1
שֶׁצָּלָה אוֹתוֹ בְּחֶלְבּוֹ. מבלי להוציא את החלב האסור.
2
חֵלֶב כְּלָיוֹת... חֵלֶב קֶרֶב. חלבים האסורים באכילה (לעיל ז,ה).
3
קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֵלֶב. שמכיוון שהגדי כחוש, אין חלבו נותן טעם ואינו אוסר את בשרו באכילה.
4
קוֹלֵף וְאוֹכֵל. למרות שהגיד עצמו אסור באכילה (לעיל ח,א), מכיוון שאינו נותן טעם, אינו אוסר את הירך.
5
וְלֹא הֵסִיר מִמֶּנָּה לֹא חוּטִין וְלֹא קְרוּמוֹת הָאֲסוּרוֹת. שאסורים משום דם או חלב (ראה לעיל ז,י).