1
הַטְּחוֹל... שֶׁאֵינוֹ דָּם אֶלָּא בָּשָׂר הַדּוֹמֶה לְדָם. ודינו ככל בשר.
2
הַשּׁוֹבֵר מַפְרֶקֶת בְּהֵמָה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ וכו'. שחט בהמה, ולפני שמתה שבר את מפרקתה וגרם לכך שדם הנפש לא יצא בקילוח אלא יישאר בתוכה וייבלע באיברים.
3
וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה בָּשָׂר חַי וַאֲפִלּוּ חֲלָטוֹ וכו'. אף על פי שבשר חי מותר על ידי חלטה או מליחה (לקמן הי”ב), כאן צריך חיתוך ומליחה דווקא.
4
וּכְבָר בֵּאַרְנוּ. לעיל ד,יג.