1
עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ. שיבטא בשפתיו.
2
אַלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד. 'שם אדנות' שהוא אופן ההגייה של שם המפורש שנכתב יו"ד ה"י וא"ו ה"י ('שם הויה') (ראה הלכות תפילה יד,י).
3
וִיבָרֵךְ אוֹתוֹ. יקלל אותו (בלשון נקייה).
4
הַשֵּׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין. אחד משבעת שמות השם (ראה הלכות יסודי התורה ו,ב).
5
עַל הַשֵּׁם הַמְיֻחָד חַיָּב סְקִילָה. אם קילל באחד משמות השם שאינם נמחקים.
6
וְעַל שְׁאָר הַכִּנּוּיִין בְּאַזְהָרָה. אם קילל באחד מכינויי השם כגון 'רחום' ו'חנון' (ראה הלכות יסודי התורה ו,ה), עובר בלאו ואינו נסקל (ראה גם הלכות ממרים ה,ב; וראה עוד הלכות סנהדרין כו,ג. וגוי שקילל בכינוי חייב מיתה — הלכות מלכים ט,ג).
7
וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. אלא אם קילל את שם הויה.
8
שְׁנֵיהֶם. הן שם הויה והן שם אדנות.