1
אִם הֶחֱזִירוֹ בְּיוֹם הַשּׁוּק וכו‘. שאומדים את ערך התשלום לפי שווי חבית יין ביום התשלום.
2
וְהוּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יַיִן לִמְכֹּר בְּיוֹם הַשּׁוּק. שאם הייתה החבית קיימת, היה מוכר אותה כעת, ונמצא שהפסידו ארבעה.
3
אֲבָל אִם הָיָה לוֹ יַיִן מַחֲזִירִין לוֹ שְׁלֹשָׁה. משום שיכול למכור חביות אחרות המצויות אצלו, לא הפסידו אלא שלושה.
4
מַחֲזִירִין לוֹ שְׁלֹשָׁה. כשווי החבית ביום רגיל שאינו יום השוק.
5
וּמְנַכִּין לוֹ בְּכָל זְמַן וכו‘. בין ביום השוק ובין שלא ביום השוק, מפחיתים מהתשלום את הטרחה שבמכירת היין שבחבית אם הייתה קיימת, ואת הנקב שהיה נוקב בה על מנת להוציא מיינה לקונים ומוריד מערכה של החבית (סמ“ע שד ס“ק יא).