סְפִינָה זוֹ... יַיִן סְתָם. שבשעת השכירות סיכמו ביניהם על ספינה מסוימת שיעביר בה השוכר איזה יין שירצה ולא יין מסוים.
אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ הַשָּׂכָר יַחֲזִיר כָּל הַשָּׂכָר שֶׁהֲרֵי זֶה אוֹמֵר לוֹ וכו‘. משום שהמשכיר אינו יכול למלא את התחייבותו לספק ספינה זו דווקא, ואילו השוכר יכול לקיים את חלקו בהבאת יין אחר, על המשכיר להשיב את מלוא דמי השכירות לשוכר (ושלא כדין בהמה הנזכר בהלכה הקודמת, כאן אין השוכר צריך לשלם למשכיר את שכר חצי הדרך, משום שהיין טבע והרי לא נהנה מהשכירות כלל).
שֶׁהַקְפָּדָה גְּדוֹלָה יֵשׁ בַּסְּפִינָה. שאף אם ירצה המשכיר לספק לשוכר ספינה אחרת, יכול השוכר לטעון ששכר ספינה זו דווקא משום שהייתה מתאימה להעברת היין.
סְפִינָה סְתָם... יַיִן זֶה. שבשעת השכירות סיכמו ביניהם שהשוכר יעביר יין מסוים ללא התחייבות על ספינה מסוימת שיספק המשכיר לשוכר.
חַיָּב לִתֵּן כָּל הַשְּׂכִירוּת שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ וכו‘. משום שהשוכר אינו יכול למלא את חלקו בהתחייבות, ואילו המשכיר יכול למלא את חלקו אם יספק ספינה אחרת, על השוכר לשלם את דמי השכירות.
אֲבָל צָרִיךְ לְנַכּוֹת לוֹ כְּדֵי הַטֹּרַח שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ. המשכיר את הספינה מנכה מדמי השכירות את טורח חצי הדרך שהיה אמור להשיט את הספינה לולי טבעה, ומחשבים כמה מוכן היה אדם שינכו לו משכר טורח הולכת הספינה למרחק זה על מנת שבמקום להפליג יהיה יושב ובטל.
שֶׁאֵין זֶה יָכוֹל לְהָבִיא הַסְּפִינָה עַצְמָהּ וְלֹא זֶה יָכוֹל לְהָבִיא הַיַּיִן עַצְמוֹ. ומכיוון שאף אחד מהם אינו יכול למלא את חלקו בהסכם השכירות, משאירים את הממון ביד המוחזק.
שָׂכַר סְפִינָה סְתָם לְיַיִן סְתָם הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין הַשָּׂכָר. מכיוון שכל אחד יכול למלא את חלקו בהסכם השכירות, אלא ששניהם אינם מעוניינים במימוש השכירות, חולקים את דמי השכירות ביניהם.