1
וְנֶאֱחַז. נלקח בעל כרחו.
2
לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ וכו‘. הפועל אינו יכול לומר ‘הרי שלך לפניך‘ ולטעון שמזלו של השוכר גרם ועליו לשלם לו את מלוא שכרו, אלא משלם לו עבור מה שהספיק לעבוד קודם שנלקח בלבד (שלא כדין בהמה שנלקחה לעבודת המלך שהמשכיר יכול לטעון זאת כדלעיל ה,א, ובטעם החילוק ראה מרכה“מ).