וְהַמַּכְתֶּשֶׁת. כלי כתישה.
סָפֵק מִן הַצִּנּוֹר לַמִּקְוֶה סָפֵק מִן הַמַּכְתֶּשֶׁת לַמִּקְוֶה. ספק אם המים נפלו ישירות מן הצינור למקווה או עברו קודם בתוך המכתשת.
שֶׁהַפְּסוּל מוֹכִיחַ. שהרי המכתשת נתונה בצדו.
וְאִם יֵשׁ בַּמִּקְוֶה רֻבּוֹ מַיִם כְּשֵׁרִים. שהיו בו רוב ארבעים סאה מים כשרים לפני שנפלו לתוכו מן הצינור שהמכתשת בצדו.
הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר שֶׁזֶּה סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין הוּא שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שָׁם מִקְוֶה כָּשֵׁר קָבוּעַ. מכיוון שהיו במקווה רוב של מים כשרים, הרי הוא כמקווה המוחזק בכשרות (אף שאין בו ארבעים סאה) וספק המים השאובים אינם פוסלים אותו. שכן אף על פי שאיסור שאובים מדברי חכמים וספק חכמים להקל, מכל מקום הטובל במקווה יש לו חזקת טומאה (כדלקמן ה"ו), ולכן ניתן להוציאו מחזקתו רק כאשר הספק הוא לגבי מקווה המוחזק ככשר (ח"ד מקוואות ב,א).