1
וּשְׂרַף הַתּוּת. הפרשה נוזלית לבנה מעץ התות.
2
וּשְׁאָר כָּל הַשְּׂרָפִים בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁין חוֹצְצִין. מפני שנחשבים כלכלוך של הפרי, ובני אדם מקפידים עליהם (כס"מ). או מפני שנדבקים יותר (ראה הערות הר"ש ליברמן לח"ד מקוואות ו,ט).
3
שֶׁנִּסְרַךְ בַּבָּשָׂר. נמשך אחריו ונדבק בו.
4
הַמְדֻלְדָּלִין. שנתלשו מהגוף אך לא נפרדו לגמרי.
5
חוֹצְצִין. מפני שנחשבים כתלושים מן הגוף, וממילא מקום חיבורם לגוף צריך להיות ראוי לביאת מים והאיבר המדולדל מונע אותו מכך (כס"מ, ושם הביא הסבר אחר שעל אף דלדולם נחשבים כחלק מן הגוף, ולכן אם יש עליהם חציצה הרי היא מעכבת).