1
כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. מפני שהמשקים חוצצים בין הכלי למי המקווה.
2
הַמַּיִם וְהַכְּלִי טְהוֹרִין כְּאַחַת. שכיוון שהמים נטהרים במקווה אינם מהווים חציצה בין הכלי למי המקווה.
3
שֶׁהַמַּיִם יֵשׁ לָהֶן טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. בניגוד לשאר משקים.
4
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּטֻמְאַת אֳכָלִין וּמַשְׁקִין. הלכות טומאת אוכלין ב,כא.
5
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הֵן מַיִם. שמי רגליים של אדם נחשבים כמים (שם י,ב).
6
מֵי חַטָּאת. מים שניתנו עליהם אפר פרה אדמה כדי להזות על טמא מת.
7
וּכְאִלּוּ הֵן שְׁאָר מַשְׁקִין. במקרה זה מי חטאת נחשבים כשאר משקים ולא כמים, מכיוון שקדושתם מעניקה להם חשיבות ואינם בטלים כלפי מי המקווה אלא אם כן מי המקווה מרובים מהם (ר"ש מקוואות י,ו).