1
הַמֹּר. נוזל בעל ריח חריף המשמש כבושם (הלכות כלי המקדש א,ג).
2
וְהַקּוֹמוֹס. צבע העשוי משרף בגוון הנוטה לשחור.
3
בֵּין בְּכוֹס וּצְלוֹחִית וכו'. שהמור והקומוס אינם מתייבשים, והאוחז בכלי מתלכלך אפילו בכוס וצלוחית שתשמישם בצונן (ח"ד מקוואות ז,ד).
4
הַטַּבְלָה. לוח המשמש כשולחן.
5
הַדַּרְגָּשׁ. כיסא קטן שעולים בו לכיסא גדול.
6
הַבְּלוּסִין. מלוכלכים.