1
לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. המפרשים התקשו בדין זה, שהרי מים שאובים הופכים לכשרים בזמן שמחוברים למי הים (כדלעיל ה"ח), ותירצו באופנים שונים (ראה ראשונים על מכות ד,א). ויש שפירשו שמדובר בטובל לשם אכילת תרומה (כעולה מהמשך ההלכה העוסקת בכיכר של תרומה), שיש כאן חומרה מיוחדת לעניין אכילת תרומה (ראה מאירי שם ומרכה"מ).
2
וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל לְשָׁם. לאחר טבילת האדם.
3
נִטְמָא בַּמַּיִם הַשְּׁאוּבִין. שנטמאו מהאדם (אבל כיכר של חולין לא נטמא, מכיוון שלעניין חולין הוכשרו השאובים בהשקה ודינם כשאר מי הים, מרכה"מ).
4
הוֹאִיל וְהֵם נִמְשָׁכִין. זורמים היטב.