1
הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע. גומה שנחקקה בסלע המחובר לקרקע.
2
אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. המים הזורמים מתוך השוקת אל המקווה, כשרים לטבילה.
3
אֲבָל כְּלִי שֶׁחִבְּרוֹ בַּסֶּלַע. שוקת שהייתה עשויה ככלי תלוש ואחר כך חיברה לסלע.
4
נִקְּבָהּ מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד כְּשֵׁרָה. אם ניקב את השוקת שחיברה בסלע נקב שרחבו כשתי אצבעות (ראה לקמן ח,ו), ביטלה מתורת כלי.