שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַשֵּׁם אוֹ שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה... וְנִתְגַּיֵּר פָּטוּר. מכיוון שלאחר גיורו מיתתו השתנתה למיתה חמורה יותר (שקודם לכן היה חייב על מעשים אלו סיף וכעת חייב עליהם סקילה), אי אפשר לחייבו על מיתה זו ונפטר (ראה בבלי סנהדרין עא,ב).
שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁהָרַג חֲבֵרוֹ וְנִתְגַּיֵּר פָּטוּר. מכיוון שאם היה עושה מעשה זה כעת לא היה חייב מיתה אין נהרג על מה שעשה קודם לכן (רש”י שם).
וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ עַל בֶּן יִשְׂרָאֵל. נהרג בסיף על בן ישראל שהרג בזמן שהיה גוי, שמיתה זו זהה בישראל ובבני נח, וגם כעת אם יהרוג ישראל יתחייב מיתה בסיף.
וְחוֹנְקִין אוֹתוֹ עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעַל שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה דִּינוֹ. אף שבן נח שבעל אשת איש נהרג בסיף, לאחר שהתגייר ונעשה ישראל נהרג בחנק כדין ישראל שבעל אשת איש. ובמקרה זה אינו נפטר מעונש שכן מיתת סיף חמורה ממיתת חנק (ראה הלכות סנהדרין יד,ד), וממילא עונש החנק שחייב בו כעת כלול בעונש הסיף שהתחייב בעודו גוי (בבלי שם).