כָּל הַהוֹרְגִים נְפָשׁוֹת שֶׁלֹּא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה. שלא היו עדים שראו את מעשה ההריגה באופן שאפשר לחייבו בבית דין.
אוֹ בְּלֹא הַתְרָאָה. בלא שהתרו בו מראש שיימנע מלרצוח ושאם יעשה כן יתחייב מיתה, ובמקרים אלו כונסים את הרוצח לכיפה שימות בה מאליו (הלכות רוצח ד,ח).
אֲפִלּוּ בְּעֵד אֶחָד. ואי אפשר להרגו בבית דין בלי שני עדים.
שׂוֹנֵא שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה. ששגגתו קרובה למזיד ואינו גולה לעיר מקלט (שם ו,י).
יֵשׁ לַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לַהֲרֹג אוֹתָם וּלְתַקֵּן הָעוֹלָם כְּפִי מַה שֶּׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה. למנוע מעשי הרג, ולא מדין עונש רוצח של התורה (ראה גם שם ב,ד והשווה הלכות סנהדרין כד,ד).
וְהוֹרֵג רַבִּים בְּיוֹם אֶחָד וְתוֹלֶה וּמַנִּיחָם תְּלוּיִין יָמִים רַבִּים. אם יש צורך יכול להרוג ולתלות גם שלא כפי הדין הרגיל (שבית דין רשאים להרוג רק אדם אחד בכל יום ואסור להם להשאיר את התלוי בערב — ראה הלכות סנהדרין יד,י, טו,ז).