1
שֶׁבֵּרֵךְ. גידף בקללה.
2
בֵּין שֶׁבֵּרֵךְ בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד. אחד משמות השם שאינם נמחקים (ראה הלכות קריאת שמע ג,ה, לפירוטם ראה הלכות יסודי התורה ו,ב). כגון שאמר שהשם המיוחד יכה את השם.
3
בֵּין שֶׁבֵּרֵךְ בְּכִנּוּי. באחד מהכינויים שמשבחים בהם את ה’, כגון ‘חנון’, ‘רחום’ וכדומה (שם ו,ה). כגון שאמר שהכינוי יכה את השם.
4
חַיָּב. מיתת סייף.
5
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל. שחייבים רק כשמקללים את השם באחד מהשמות שאינם נמחקים (הלכות עבודה זרה ב,ז).