1
מְאֹרָסָה. שייעד אותה לו לאישה.
2
שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה. נישאה.
3
וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל. נאמר לאבימלך כתוכחה על לקיחת שרה.
4
אֲבָל גּוֹי שֶׁבָּא עַל הַיִּשְׂרְאֵלִית. שהיא אשת איש. אבל הבא על הפנויה אינו נהרג (הלכות איסורי ביאה יב,ט).
5
שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. מאחוריה, וחייב מיתה כשם שבישראל חייבים מיתה גם על ביאה שלא כדרכה (שם א,י).
6
וְאִם הָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָסָה נִסְקָל עָלֶיהָ כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. כדין ישראל שבא על נערה המאורסה (שם א,ו). ולא נידון בסיף כמיתת בני נח, שהרי בבני נח ביאה כזו אינה מחייבת מיתה.
7
בְּחֶנֶק כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. כדין ישראל שבא על אשת איש (שם), שכן אצל בני נח אין איסור בנכנסה לחופה ולא נבעלה.
8
אִם בָּא עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּבְעֲלָה וכו’. כיוון שגם בבני נח ביאה כזו אסורה, נהרג במיתת בני נח.