1
יָכוֹל אִם טָמַן אוֹתוֹ אוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ... לֹא יִהְיֶה עוֹבֵר. שהרי אינו רואה את החמץ.
2
אֲבָל אִם הָיָה רָחוֹק מִבֵּיתוֹ בַּשָּׂדֶה אוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת לֹא יִהְיֶה עוֹבֵר. שהרי אין חמץ זה מצוי לו, ואינו בכלל 'לא ימצא'.
3
אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבֹהַּ. ואינך עובר על 'לא יראה' ו'לא ימצא' אף כשחמץ זה מצוי לך ונמצא ברשותך.