1
מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. חיטה, כוסמת, שעורה, שבולת שועל ושיפון (ראה לעיל ה,א).
2
שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ וְנֶאֱמַר תֹּאכְלוּ מַצּוֹת. ומכאן שהחמץ והמצה הוקשו זה לזה. [הערה: יש כ"י שגורסים: "שנאמר לא תאכל עליו חמץ ונאמר תאכלו מצות". ולפי זה יש לבאר כי המשכו של הפסוק הראשון הוא: "שבעת ימים תאכל עליו מצות" (דברים טז,ג), ולפי זה יש כאן היקש בין החמץ למצה המוזכרים בשני חלקי הפסוק (וראה פה"מ פסחים ב,ה). וכן הפסוק השני — "תאכלו מצות", פותח במילים "כל מחמצת לא תאכלו" (שמות יב,כ) וגם בו הוקשו חמץ ומצה זה לזה.]
3
דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִמּוּץ. שיש להם יכולת להחמיץ.
4
אֵין בָּהֶן מַצָּה לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן חָמֵץ. שאינם מחמיצים אלא מסריחים (ראה לעיל ה,א).