1
מֻכַּת עֵץ. שאבדו בתוליה כתוצאה מחבלה, ולא מבעילה (לקמן ה"י).
2
עַל מְנָת שֶׁהִיא בְּתוּלָה שְׁלֵמָה. שלא ידע שהיא מוכת עץ.
3
וְנִמְצֵאת מֻכַּת עֵץ כְּתֻבָּתָהּ מֵאָה. ואינה מפסידה את כל דמי כתובתה, מה שאין כן אם נמצא שנבעלה (לקמן הט"ז).
4
סוֹפָהּ שֶׁתַּחֲזֹר בְּתוּלָה. קרום הבתולין יתאחה.
5
שֶׁבִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בִּיאָה. רק מגיל זה המעשה מוגדר ביאה (הלכות איסורי ביאה א,יג).