1
אֲפִלּוּ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. שביאתו ביאה (לעיל ה"ג).
2
וְקִיְּמָהּ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל יֵשׁ לָהּ עִקַּר כְּתֻבָּה מָנֶה. שהיא חוב הקבוע בכל נישואין (ראה לעיל י,ז), ולא את התוספת. ומחויב לתת לה מנה (מאה דינר) בלבד, שכן אינה בתולה בזמן שיחולו הקידושין מן התורה.
3
וְכֵן גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר הוּא וְאִשְׁתּוֹ כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה. שבשעת נישואיהם הראשונה היו גויים.
4
שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִיְּמָהּ. הוא המשיך לחיות עמה כאשתו על דעת שייתן לה כתובה, אף אם לא כתב לה.