1
הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה. שוויתר לה על חוב שהייתה חייבת לו, ורוצה שתתקדש לו בתמורתו.
2
שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלָהּ חוֹב דִּינָר. שהייתה חייבת לו דינר.
3
שֶׁהַמִּלְוָה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה וכו'. ההלוואה נועדה כדי שישתמש הלווה בכסף, ולא נתן לה כל הנאה בכך שוויתר לה על החוב.