1
לֹא תְּעוֹרֵר אִשָּׁה עַל מֵת שֶׁלָּהּ. לעורר בכי והספד (ולאו דווקא אשה, אלא כל אדם — ראה הלכות יום טוב ו,כד).
2
דְּווּיִים. כואבים, מצטערים.
3
שֶׁאֵין הַמֵּת מִשְׁתַּכֵּחַ מִן הַלֵּב שְׁלֹשִׁים יוֹם. ועל ידי הבכי וההספד נזכרים במת, וייכנסו לחג בעצב ודאגה.
4
בְּמֵת יָשָׁן. שמת יותר משלושים יום קודם החג.
5
אֲבָל אִם מֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם סָמוּךְ לֶחָג מְעוֹרֶרֶת. שהרי בכל מקרה אין מת זה משתכח מהלב קודם החג.