1
לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וכו’. משום שהשכינה מצויה למעלה ממראשותיו של חולה (ראה בבלי שבת יב,ב).
2
וְלֹא לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו. סמוך לראשו, ואפילו אם יושב באותו הגובה, משום ששם מצויה השכינה (ראה ערוה“ש יו“ד שלה,ז בשם הזוהר).
3
אֶלָּא מִתְעַטֵּף. מתעטף בטליתו ויושב באימה ובכבוד.