הַדְּבָרִים הַמֻּתָּרִין לַעֲשׂוֹתָן בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. חול המועד אסור בעשיית מלאכה. אך מלאכות שאם לא יעשה אותן יפסיד הפסד מרובה, מותר לו לעשותן, ובלבד שלא יהיה בהן טרחה מרובה (ראה הלכות יום טוב ז,ב-ג).
זֵיתָיו לַהֲפֹךְ. לפני הפקת השמן מניחים את הזיתים בערמה כדי לרככם וצריך להפך בהם מדי פעם כדי שלא יתקלקלו מחמת החום שנוצר בערמה.
וְכַדָּיו לָגוּף. שצריך לסתום את פתח החביות לאחר נתינת היין או השמן בתוכן.
וּפִשְׁתָּנוֹ לַעֲלוֹת מִן הַמִּשְׁרָה. שצריך להוציא את הפשתן הגולמי המונח במי השרייה לצורך ריכוכו כדי שלא יירקב בהם.
וְצַמְרוֹ מִן הַיּוֹרָה. שצריך להוציא את הצמר שהונח בקדרה הרותחת לצורך צביעתו, שאם יישאר שם זמן רב, יתקלקל.
וּמַרְבִּיצִין. משקים השקיה מועטת.
מִשֶּׁתַּגִּיעַ עוֹנַת הַמַּיִם. שקודם הזריעה משקים מעט את השדה, ואם לא ישקו אותה בעונה זו ויבואו ימי הגשמים לא תיזרע השדה כהוגן בשנה זו (רמב“ן תורת האדם ענין האבלות).