1
בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. שיעור אמירת התיבות ‘שלום עליך רבי’ (הלכות שבועות ב,יז).
2
אֵינוֹ חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ. שבתוך שיעור זה נחשב שקרע בשעת מיתה.
3
מֵת אָבִיו. מת אביך.
4
וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ. התברר שבנו הוא שמת ולא אביו.
5
וְאִם אַחַר כְּדֵי דִּבּוּר לֹא יָצָא. שהקריעה על מת צריכה להיות לשם אותו המת דווקא (ראה בבלי נדרים פז,א).