1
הִזְהִירוּהוּ... אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה. מזהירים אותו שאם יהרוג עונשו הוא מוות. ואף שהרודף לא אמר שיודע ומקבל על עצמו מיתה אם יהרוג, הורגים אותו (שלא כשאר חייבי מיתות בית דין שאם לא קיבלו עליהם התראה אינם נהרגים, הלכות סנהדרין יב,ב).
2
וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָרַג. ולא התחייב מיתת בית דין, מכל מקום הורגים אותו כדי להציל את הנרדף.
3
שֶׁנֶּאֱמַר וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ. פסוק זה נאמר לגבי אישה שאוחזת במבושיו של אדם ומסכנת אותו. ולכתחילה יש לקצוץ את כף ידה ולא להרוג אותה, אך אם הדבר לא מתאפשר — הורגים אותה ולא חסים עליה (ראה הלכה הבאה).