1
וַאֲפִלּוּ לְהַשִּׂיאוֹ עֵצָה שֶׁיַּעֲשֶׂה דְּבַר מִצְוָה וְהוּא עוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ אָסוּר. שלא להרבות בזכויותיו.
2
וְלֹא נִתְנַסָּה דָּנִיֵּאל. נענש בהשלכה לגוב האריות או בירידה מגדולתו (ראה בבלי בבא בתרא ד,א).
3
לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ. המשך הפסוק: “וחטאך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך“, ותרגומו: לכן המלך, עצתי תיטב עליך וחטאתיך בצדקה פדה ועוונותיך בחנינת עניים הלוא תהא אריכות לשלוותך. נבוכדנצר פחד מהתגשמות חלומו הרע ודניאל נתן לו עצה לתת צדקה.