א
הַטְּרֵפָה. אדם בעל מום חמור הממית תוך זמן קצר ואין לו רפואה, והוא נחשב כמת במידה מסוימת. לעומתו הגוסס אינו מת מחמת מום או פגם, אלא מחמת מחלה או מחמת מצבו הגופני.
ב
אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק. יש בו כעת סימני חיים של אדם רגיל.
ג
תְּעָלָה. רפואה.
ד
וּבָהּ יָמוּת. ממנה ימות.