1
מִמְּדִינָה. עיר.
2
לְעָרֵי מִקְלָט. ערים שנועדו לקלוט את הרוצחים בשגגה (לקמן פ“ח). הרוצח יושב בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול, והישיבה בה מגינה עליו מגואל הדם.
3
וְהֻזְהֲרוּ בֵּית דִּין שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִן הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה. לדין דומה ברוצח במזיד ראה לעיל א,ד.
4
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ. המשך הפסוק: “לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן“, ופירושו שאסור לקחת כופר ממי שדינו לנוס לעיר מקלט או שכבר נס כדי שיוכל להתגורר בעירו ולא בעיר מקלט לפני מות הכהן הגדול.