1
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹגֵג הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם. מחייבים ומטילים על ההורג אחריות גם כשהרג בשוגג, כשם שאדם המזיק בדיני ממונות חייב בכל מקרה בין במזיד ובין בשוגג (הלכות חובל א,יא). וכיוון שאפשר להעניש גוי גם ללא התראה, ניתן להרגו גם כשהרג בשוגג (כס“מ).
2
הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד וְנֶהֱרָג עָלָיו. מפני שהיה עליו ללמוד שאסור להרוג (הלכות מלכים י,א; לדין ישראל שהרג באופן זה ראה לקמן ו,י).
3
וְגוֹי שֶׁהָרַג אֶת הַגּוֹי בִּשְׁגָגָה אֵין עָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ. ולכן גואל הדם רשאי להרגו, אך בתי הדין של הגויים אינם רשאים להרגו (הלכות מלכים י,א).