1
וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וכו‘. הפסוק מדבר בעניין רוצח שגלה לעיר מקלט ועומד לפני זקני העיר ומדבר בפניהם על כך שהרג בשגגה. והכתוב מצריך שיהיו דבריו דברים המיוחדים לו, ולא דברים שדומים לדברים שנאמרו על ידי רוב אנשי העיר.
2
זְקֵנִים. דיינים.