שֶׁנִּצְטָרַע וְהֻחְלַט. שנתגלה אצלו נגע צרעת וטמאו הכהן באופן מוחלט (ונקרא 'מצורע מוחלט').
כָּל יְמֵי חִלּוּטוֹ. הימים שבהם הוא מצורע מוחלט.
וְשִׁבְעַת יְמֵי סָפְרוֹ שֶׁסּוֹפֵר אַחַר שֶׁיִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ בֵּין תִּגְלַחַת רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה. לאחר שנרפא הנגע והכהן מטהרו, המצורע מתגלח תגלחת ראשונה וטובל, סופר שבעה ימים ומתגלח תגלחת שנייה וטובל שנית (הלכות טומאת צרעת יא,א-ב).
יְמֵי הֶסְגֵּר. כאשר הכהן אינו מטמא את הנגע כנגע מוחלט אלא מסגירו שבעת ימים לבדיקה נוספת (ונקרא 'מצורע מוסגר').
וְכֵן אִם זָב בְּשָׂרוֹ בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה. ודינם שלאחר שפוסקת זיבתם צריכים להמתין שבעה ימים וטובלים בשביעי ומביאים קרבן ביום השמיני (ראה הלכות מחוסרי כפרה א,ו, ג,א).
כָּל יְמֵי זִיבוּתָן עוֹלִין לָהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִין. משום שימי זיבה אינם טעונים תגלחת (בדומה לימי הסגרו של מצורע), ולכן יכולים ימים אלו לעלות לנזיר למניין ימי נזירותו (ראה בבלי נזיר נו,ב).