1
וְהוֹתִירוּ. נשארו לו מעות לאחר שסיים להקריב קרבנותיו.
2
יָבֹאוּ עוֹלָה. יקריב בהם קרבן עולה.
3
וּמוֹתַר הַחַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. למקום שהמעות אבודים בו ולא יביאו תועלת (וים המלח הוא הים הגדול — הלכות ערכין וחרמין ח,ח לפי נוסחאות מדויקות; וראה הלכות שקלים ב,ב, שמותר חטאת לנדבה, והמפרשים דנו בעניין — ראה צפנת פענח וערוה"ש כז,ח).
4
וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם. אין צריך להביא אתם את החלות הבאות עם קרבן הנזיר.
5
וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. בניגוד לשלמים רגילים שנאכלים לשני ימים ולילה, שלמים אלו נאכלים ליום אחד כדין שלמי נזיר (ראה הלכות מעשה הקרבנות י,ו–ז).