1
הַמּוֹכֵר שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה. הקונה קנה קרקע השווה מאתיים ושילם עליה מאה, וכשתבע בן המצר את הקרקע, ביקש עליה הקונה מאתיים.
2
אִם לְכָל הָעָם מוֹזִיל וּמוֹכֵר. אם בעל הקרקע מכרה במנה ללא קשר לקונה המסוים הזה, כגון שמכרה מחמת דוחק כלכלי.
3
לָקַח שָׁוֶה מֵאָה בְּמָאתַיִם. הלוקח קנה את הקרקע בכפול משווייה.
4
שֶׁזּוֹ קְנוּנְיָא בֵּינֵיהֶן. הקונה והמוכר עשו תחבולה כדי להוציא מבן המצר מאה נוספים ולחלוק את הרווח ביניהם.
5
נִשְׁבָּע הַלּוֹקֵחַ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ. בעודו אוחז ספר תורה בידו (ראה הלכות שבועות יא,ח).
6
שֶׁאֲמָנָה הָיְתָה. הסכימו ביניהם.
7
וּמַשְׁבִּיעוֹ הֶסֵּת שֶׁלָּקַח בְּמָאתַיִם. בן המצר משביע את הקונה, שהרי משביעים שבועת היסת על טענת ודאי (הלכות טוען ונטען א,ז).
8
וְנִפְטָר. הקונה אינו צריך להשיב לבן המצר את המאה שתובע ממנו.