1
חַיָּב בִּשְׁבוּעָה. משום שאין מושבע על חצי שיעור מהר סיני, חלה עליו שבועה.
2
אִם אָכַל כַּזַּיִת חַיָּב. אף שאין דברים אלו ראויים לאכילה, מכיוון שנשבע עליהם בפירוש, חייב אם אכלם.
3
שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב בְּכָל שֶׁהוּא וכו'. ומצד שני שמא לא יתחייב אלא על כזית, שהוא שיעור אכילה, שהרי נשבע בלשון אכילה.