1
שֶׁאִלּוּ הוֹדָה אַחַר שֶׁכָּפַר הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר בְּבֵית דִּין. שאין כפירתו פוטרתו מלשלם, וזאת בשונה משבועת העדות שאם כפרו ולאחר מכן הודו אינם מעידים, ולכן אם כפרו בה ארבע או חמש פעמים אינם חייבים אלא אחת (כדלקמן י,יח).