1
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ז,ב.
2
בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְנָס... וְיֵשׁ בּוֹ מָמוֹן. שהתביעה כוללת גם קנס וגם ממון.
3
אָנַסְתָּה אוֹ פִּתִּיתָ בִּתִּי. והאונס חייב לשלם קנס חמישים שקלים, ובנוסף לכך תשלומי בושת פגם וצער לפי שומה. וכן דין המפתה, אלא שאינו משלם תשלומי צער (הלכות נערה בתולה ב,א-ג).
4
אִלּוּ הוֹדָה הָיָה מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ. וכן צער במקרה של האונס (ראה כס"מ הלכות נערה בתולה ב,יב), ונמצא שזוהי שבועה שיש בה חיוב ממון.
5
גָּנַבְתָּ שׁוֹרִי. והגונב חייב לשלם פעמיים את שווי הגנבה: התשלום הראשון הוא הקרן, והתשלום השני ('כפל') הוא קנס (הלכות גנבה א,ד).