1
הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי. שהוא ראשון לטומאה, ונטהר על ידי טבילה במקווה והערב שמש.
2
הֲרֵי זֶה זָב. שהוא אב הטומאה המטמא משכב ומושב (הלכות מטמאי משכב ומושב א,א-ב).
3
צָרִיךְ סְפִירַת שִׁבְעָה וּבִיאַת מַיִם חַיִּים. צריך לספור שבעה ימים נקיים מזוב ובשביעי טובל במעיין שמימיו מים חיים (נובעים, בניגוד למקווה; ראה הלכות מקוואות א,ה, ט,ח).
4
אֶלָּא קָרְבָּן בִּלְבַד. אבל לעניין טומאה שניהם שווים (ראה הלכות מטמאי משכב ומושב שם).