1
מְצֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע אַחַר שֶׁהֵבִיא אֲשָׁמוֹ. אפילו לא הספיק עדיין להביא את שאר קרבנותיו.
2
צָרִיךְ קָרְבָּן אַחֵר לְצָרַעַת שְׁנִיָּה. שמשעה שהביא אשמו יצא מכלל הצרעת הראשונה, ואינו יוצא ידי חובה בקרבן אחד.
3
וְהֵבִיא צִפֳּרָיו. עם שאר המינים שמביא לטהרתו לאחר שנרפא מן הצרעת (לעיל ד,א).
4
קָרְבָּן אֶחָד לְכֻלָּן. שאף על פי שנרפא בינתיים כיוון שלא הספיק להביא אשמו הרי זה נחשב כצרעת אחת ארוכה, ולפיכך יוצא בקרבן אחד (רש”י כריתות ט,ב).