א
הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ. אח שמת אחיו ללא בנים מצווה מן התורה לייבם את אשת אחיו (הלכות ייבום וחליצה א,א).
ב
אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁנֵי גּוּפִין הוֹאִיל וּזְמַנּוֹ בָּהוּל אֵינוֹ מְדַקְדֵּק. אף שהשבת דחויה רק לגבי תינוק אחד ולא לגבי השני, הואיל והמוהל בהול לקיים את המצווה, אין אומרים שהיה צריך לעיין ולבדוק מי התינוק החייב.
ג
אֲבָל אִם לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן רָאוּי לָמוּל בְּשַׁבָּת. כגון שמל את התינוק שזמנו בשבת בערב שבת, ולמחרת בשבת מל את שזמנו למול בערב שבת (פה"מ שבת יט,ד), ונמצא שבשבת לא הייתה כלל מצווה למול, ואינו נחשב שעשה ברשות.