1
הֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת עַל שְׁנֵי חֲטָאִים וכו'. ואינו יודע איזו חטאת הפריש על איזה חטא, כגון שהתערבו הבהמות או ששכח איזו בהמה הפריש על איזה חטא, והדין הוא שכל קרבן יישחט לשם החטא שלשמו הוקדש בתחילה (ראה חזו"י וח"ד תוספתא כריתות ב,ד). ויש מפרשים שמדובר שבשעת הקדשת החטאות לא פירש על איזה חטא תבוא כל אחת, ובמקרה זה יכול לפרש בשעת ההקרבה איזו חטאת מיועדת לאיזה חטא, או שמקריב כל חטאת באופן סתמי לשם מה שהיא (ראה קרית ספר, ריק"ו, ערוה"ש רט,כא-כב).