שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ. שלא בזמן שבו היא אמורה לראות דם מחזור.
וְרָאָת דָּם בְּעֵת הַתַּשְׁמִישׁ. ונמצא שבא על הנידה, והוא איסור שחייבים עליו כרת (כדלעיל א,ד).
עֵד. בד שמקנחים בו את איברי התשמיש לאחר התשמיש.
פְּטוּרִין. שהאנוס פטור מקרבן חטאת.
עָבַר וּבָא עָלֶיהָ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ. שאסור לאדם לשמש עם אשתו בתוך העונה שבה היא אמורה לראות את דם המחזור (הלכות איסורי ביאה ד,יב-יג).
וְדִמָּה. חשב.
שֶׁזּוֹ שְׁגָגָה הִיא. שהרי היה עליו לבדוק ולדקדק ולהימנע מלשמש בזמן זה.
אִם נִמְצָא דָּם עַל עֵד שֶׁלּוֹ. שקינח עצמו לאחר התשמיש ומצא דם, והדבר מוכיח שדם זה הגיע בשעת התשמיש.
שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. שהבועל נידה נטמא כנידה (הלכות מטמאי משכב ומושב ג,א).
קִנְּחָה עַצְמָהּ. ניקתה בהעברת בד באותו מקום.
וְלֹא שָׁהָת. לא המתינה, כגון שהיה לה בד זמין וקינחה בו מיד לאחר התשמיש.
שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין וְחַיָּבִין בְּקָרְבָּן. שדם זה הגיע בוודאות בזמן התשמיש.
שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין בְּסָפֵק. שאנו מסופקים אם דם זה הגיע בשעת התשמיש או לאחר מכן.
וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ. תרחץ את מקום התשמיש המכונה בדברי חכמים בלשון נקייה — פנים (פה"מ נידה ב,ג).
בַּעְלָהּ טָהוֹר. שבמקרה זה איננו חוששים שדם זה הגיע בזמן התשמיש, וממילא בעלה טהור ואינם חייבים בקרבן.