אִם נִתְקַבְּצוּ בְּאִסּוּר מוֹסִיף אוֹ בְּאִסּוּר כּוֹלֵל אוֹ בְּאִסּוּר בַּת אַחַת. ראה לעיל ד,א.
לְפִיכָךְ הַטָּמֵא שֶׁאָכַל כַּזַּיִת חֵלֶב נוֹתָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וכו'. בתחילה היה הכזית אסור עליו משום חלב והאדם היה מותר באכילת שאר הבשר. ולאחר שנטמא האדם נאסרה עליו אכילת כל הבשר, ונכלל החלב באיסור זה (איסור כולל), וכעת יש באכילתו איסור משום חלב ומשום טמא שאכל קודש. ולאחר שנעשה החלב נותר נוסף בו איסור שכעת אסור גם בהקרבה על המזבח, ומשום כך חל גם איסור נותר על אכילת החלב (איסור מוסיף). ומכיוון שאכלו ביום הכיפורים שאסורה בו כל אכילה, נכלל חלב זה בכלל איסור יום הכיפורים (איסור כולל), וחייב עליו גם משום אכילה ביום הכיפורים (פה"מ כריתות ג,ד).
וְהוּא שֶׁיִּצְטָרֵף אֹכֶל אַחֵר עִם כַּזַּיִת זֶה עַד שֶׁיַּשְׁלִימוֹ לְכַכּוֹתֶבֶת. שזהו שיעור האכילה האסורה ביום הכיפורים (הלכות שביתת עשור ב,א).
וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי לִמְעִילָה. שהרי קודם שהוקדשה הבהמה היה החלב אסור באכילה ומותר בהנאה, וכאשר הוקדשה נאסר גם בהנאה, ומתוך שנוסף בה איסור הנאה נוסף איסור גם על אכילתה (איסור מוסיף — פה"מ שם).