1
וְיֵשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר. כשם שהידיעה מחלקת בין שני שיעורים של אותו האיסור ומחייבת שתי חטאות, כך היא מחלקת בין שני חצאי שיעור שלא יצטרפו לחייבו חטאת.
2
סְמוּכָה לָהּ. שהרי אינו חייב עד שיכתוב שתי אותיות הסמוכות זו לזו שניתן להגות אותן יחד (הלכות שבת יא,יא).
3
פָּטוּר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. שהידיעה בין אות לאות, שהיא חצי שיעור, מחלקת.
4
וְכֵן שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּמֵזִיד וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּשׁוֹגֵג. שאינו חייב עד שיעביר ארבע אמות ברשות הרבים, וידיעתו באמצע מחלקת וגורמת לכך שאין כאן שיעור שלם.
5
אִם בִּזְרִיקָה חַיָּב... שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְהַחֲזִירָהּ וּלְפִיכָךְ לֹא הוֹעִילָה לוֹ הַיְדִיעָה שֶׁבִּנְתַּיִם. שאחר תחילת הזריקה החפץ אינו בידו והמעשה נגמר מעצמו ולפיכך אין מתחשבים אלא בידיעתו בשעת הזריקה.