1
הַמִּתְכַּוֵּן לַחְתֹּךְ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחֻבָּר. התולש תולדת קוצר הוא, ואינו חייב אלא אם כן תלש דבר המחובר למקום גידולו (הלכות שבת ח,ג). ורצה אדם זה לחתוך דבר שחשב שהיה מנותק מן הקרקע, והתברר שחתכו בעוד שהיה מחובר לקרקע.
2
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים. לעיל ב,ז; הלכות שבת א,ח-ט.