1
כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְדִין לְמִיתָה. על מנת לחייב אדם ברצח אומדים את החפץ שבו היכה ואת מקום ההכאה ואת כוחו של ההורג וכוחו של הנהרג, ואינו חייב עד שיהיה בכל אלו כדי להמית (לאומדנים השונים ראה הלכות רוצח פרק ג).
2
בִּצְרוֹר קָטָן. כמה אבנים קטנות.
3
וְחָבַל בּוֹ חֵבֶל. עשה בו חבלה.
4
רָקַק. ירק.
5
בְּגוּפוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אבל אם ירק על בגדיו פטור (ראה לקמן ג,ה).
6
וְאָמַר הַחוֹבֵל לֹא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק וּכְמוֹ אָנוּס אֲנִי. שלא העליתי על דעתי שמחפץ כזה ייגרם נזק.
7
יִשָּׁבַע הַנֶּחְבָּל וְיִטֹּל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ה,ד. שבמקרה שאין ספק לגבי עצם האירוע אלא ספק בפרטי האירוע הנחבל נשבע ונוטל, בניגוד לכלל הרגיל שהמוציא מחברו עליו הראיה.