1
הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם. שהפחד והבהלה נתונים בשליטתו של הניזק, ולכן נחשב כאילו הוא הזיק את עצמו (ראה בבלי בבא קמא צא,א).
2
וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שאף שאין בית דין יכולים לחייבו מכל מקום מבחינה מוסרית הוא אחראי לנעשה וראוי שישלם (ראה הלכות נזקי ממון ב,יט ובפסקים ושיטות שם).
3
וְתָקַע בְּאָזְנוֹ. צעק לתוך אוזנו.
4
אֲחָזוֹ וְתָקַע בְּאָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ אוֹ שֶׁנָּגַע בּוֹ וּדְחָפוֹ וכו‘. שבמקרים אלו לא אפשר לניזק לברוח ולהתחמק מן הבהלה (יד“פ ע“פ ירושלמי כלאים ח,ב).