1
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. שעליו להישבע על מנת ליטול.
2
בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַכּוֹתָהּ לְעַצְמוֹ. שיכול הנחבל לגרום חבלה זו לעצמו.
3
שֶׁהָיָה עִמָּהֶם שְׁלִישִׁי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הַנֶּחְבָּל אָמַר לוֹ לַחֲבֹל בּוֹ וּלְהִתְרַעֵם עַל אַחֵר. מלבד הנחבל והנתבע היה אדם נוסף, ושמא הנחבל ביקשו לחבול בו על מנת לטפול את האשמה על הנתבע.
4
הֲרֵי זֶה נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. מכיוון שברור שאדם זה הכהו.