שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. זה מול זה.
זֶה בָּא בַּחֲבִיתוֹ וְזֶה בָּא בְּקוֹרָתוֹ. אחד נושא חבית ואחד נושא קורה.
שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ. ונחשב כאילו הזיק ברשות של שניהם (כדלעיל ה“ג).
וּבַעַל הֶחָבִית אַחֲרוֹן. מאחורי בעל הקורה.
וְנִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה פָּטוּר. שבעל החבית נתקל בקורה וגרם נזק לעצמו.
וְאִם עָמַד בַּעַל הַקּוֹרָה לָנוּחַ מִכֹּבֶד מַשָּׂאוֹ חַיָּב. שמנוחה פתאומית ללא הודעה מוקדמת נחשבת כשינוי מהנהוג בהובלת מטען ברשות הרבים. ומכיוון שלניזק רשות להלך ולמזיק אין רשות להתנהג כך, נחשב כאילו הזיק ברשות הניזק שחייב גם שלא בכוונה (ערוה“ש שעט,ג).
וְאִם הִזְהִיר בַּעַל הֶחָבִית וכו‘. בעל הקורה הזהיר את בעל החבית והתריע על כך שהוא נעמד ואמר לו לעצור, והלה המשיך ונשברה החבית.
עָמַד לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ. עצר כדי לסדר את המטען שעליו.
שֶׁהֲרֵי הוּא טָרוּד בְּדַרְכּוֹ. ואין בכך שינוי מהנהוג בהובלת מטען ברשות הרבים.
חַיָּב שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁשְּׁבָרָהּ בְּיָדוֹ בְּכַוָּנָה. שבאחריותו להוליך את הקורה באופן שלא יזיק, ואם לא עשה כן, נחשב כפושע וכמי שהזיק בכוונה.
וְאִם עָמַד בַּעַל הֶחָבִית לָנוּחַ פָּטוּר. בעל הקורה.
וְאִם הִזְהִיר בַּעַל הַקּוֹרָה. בעל החבית הזהיר את בעל הקורה.
וְאִם עָמַד לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְהִיר לְבַעַל הַקּוֹרָה הֲרֵי הוּא חַיָּב. שהרי בעל החבית לא שינה מהנהוג.
וְכֵן זֶה בָּא בְּנֵרוֹ וְזֶה בָּא בְּפִשְׁתָּנוֹ. והפשתן הוצת על ידי הנר.