1
רְאוּבֵן שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בְּשִׁמְעוֹן. שהיה שמעון חייב לו כסף.
2
וּמָכַר הַשְּׁטָר לְלֵוִי. ראובן מכר ללוי את שטר החוב ואת הזכות לגבות את החוב משמעון.
3
הֲרֵי נִפְטַר שִׁמְעוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. הלכות מכירה ו,יב. שאף שמדברי סופרים ניתן למכור את החוב והשעבוד שבשטר, אין מכירה זו מועילה מן התורה, ולכן המלווה יכול למחול על החוב ומחילתו חלה. ואם כן כאשר ראובן מחל לשמעון על חובו, נמצא שהשטר שמכר ללוי נעשה חסר ערך, והרי הפסידו את דמי החוב.
4
וְכֵן אִם מְחָלוֹ יוֹרֵשׁ רְאוּבֵן וכו‘. שאף היורש של בעל החוב יכול למחול על החוב גם אם נמכר שטר החוב לאחר (שם).